שימוש בשיק/שטר ביטחון שנועד להבטחת נזקים הנובעים מחוזה שכירות יעשה רק בכפוף להוכחת נזק שתתמך בראיות של ממש

לאחרונה ניתן פסק דין של בית משפט השלום ברמלה בתיק [ ת"א 56085-12-12 פלוני נ' אלמוני ] בהתנגדות לביצוע שטר שהגישו שוכרים של דירה כנגד המשכיר, אשר הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק לביטחון שנמסר לו, להבטחת חוזה השכירות.

לטענת התובע, בתום תקופת השכירות לא החזיר הנתבע את המושכר על פי הוראות חוזה וכי במושכר נותרו נזקים הנובעים מהשימוש במושכר בתקופת השכירות ובשל כך מילא את סכום הנזקים הנטען על ידו בהמחאה שנמסרה לו על ידי הנתבע (השוכר) לביטחון ולאחר שחוללה על ידי הבנק, הגיש אותה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.  

הנתבע מצדו, הגיש התנגדות לביצוע ההמחאה בלשכת ההוצאה לפועל במסגרתה טען, בין היתר, כי  ההמחאה שנמסרה לתובע, נמסרה לו לצורך בטחון ומשכך על התובע להוכיח את נזקיו. בנוסף טען הנתבע כי הנזקים עליהם תבע אותו התובע, הנם נזקים ישנים שהיו במושכר כבר בהשכרות קודמות וכי התובע תבע בגינם פיצויים משוכרים אחרים וכן כי חרף כל האמור לעיל, שילם הנתבע את כל התשלומים הנובעים מחוזה השכירות.

לאחר שבית המשפט שמע את העדים, בחר בית המשפט הנכבד לקבל דווקא את גרסתו של הנתבע וזאת על סמך הנימוקים שלהלן:

מהימנות העדים:

  1. הוכח שהתובע הוא תובע סידרתי, ותובע כל שוכר ששוכר ממנו את המושכר;
  2. הוכח שהמומחה מטעם התובע הפריז ביותר בחוות דעתו, הן בתיאור הנזקים והן בעלות תיקונם. הפרזה זו עולה מתוך מסמכי התובע, כפי שציינתי לעיל;
  3. עדותה של גב' ק' (מתווכת מקרקעין של התובע שהוזמנה לתת עדות – י.ל. ) הייתה מגמתית, ולא תמיד תאמה את יתר העדויות;
  4. ביקור המומחה מטעם התובע במושכר היה לאחר שבעלי מקצוע מטעם התובע נכנסו לעבוד במושכר, ולכן לא ניתן לדעת אינו נזקים היו במושכר ביום 15.8.12 בעת מסירת המושכר לתובע;
  5. בהצעת המחיר כלל התובע עבודות שלא היו בחוות הדעת של המומחה, כגון החלפת דק, דבר המעלה חשד שהתובע מנסה להגדיל את תביעתו שלא בתום לב ושלא לצורך;
  6. הוכח שאכן הייתה רטיבות במושכר למרות הכחשות התובע, רטיבות אותה לא טרח התובע לתקן, ונתן לנתבע לסבול מכך במשך כל תקופת השכירות;
  7. עדות הנתבע לא נסתרה בחקירה הנגדית; 
  8. העובדה לפיה חוות הדעת של המומחה מטעם התובע נערכה רק לאחר שעובדים מטעמו של התובע עבדו במושכר, גרמו לחולשה בעוצמת הראיות – היות ולא היה ניתן לדעת בדיוק מה היה מצב המושכר בעת השבתו לתובע.

בשל כל הנימוקים הנ"ל, קבע בית המשפט הנכבד כי התובע לא הצליח להוכיח את הנזקים הנטענים למושכר ולא הצליח להוכיח כי הנתבע הפר את חוזה השכירות בקשר עם מצב המושכר בעת השבתו לתובע.

סוף דבר - בית המשפט קיבל את ההתנגדות לביצוע שטר ואף חייב את התובע בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

 

שמירה על מסגרת אשראי ובטחונות מלקוחות

 

שמירה על מסגרת אשראי ובטחונות מלקוחות


סוגיית היקף האשראי אשר ניתן ללקוחות הנה סוגיה כלכלית אשר מוכרת היטב לכל בעל עסק.  

במקרים רבים נאלצים בעלי עסקים אשר מוכרים סחורות או מספקים שירותים לתת אשראי ללקוחותיהם, שאחרת הלקוחות יבחרו לרכוש את הסחורה או את השירות מספק אחר.

הרצון לבצע מכירות או לספק שירותים ללקוחות, טומן בחובו גם סיכונים היות וככל שהעסק מגדיל את היקף האשראי שהוא נותן ללקוחותיו, כך גדל גם הסיכון הכלכלי של העסק וזאת מעבר לפגיעה בתזרים המזומנים והחשיפה להפסדים במקרה שבו הלקוח יקלע למצב של חדלות פירעון.  

ניסיון החיים מלמד אותנו כי,  הפגיעה הכי קשה והבלתי צפויה תבוא דווקא מלקוחות עימם אנו עובדים שנים ארוכות ושבהם אנו נותנים אמון רב, מסגרת אשראי גבוהה וזאת מבלי שדאגנו לביטחונות מתאימים ולבקרה הדוקה.

במאמר זה נסקור את הדרכים והשיטות לניהול מסגרת האשראי ללקוחות והשמירה על בטחונות וניתן מספר המלצות ליישום:

הכל מתחיל בהסכם ספק / לקוח:

הסכם מסודר וברור הנו תנאי הכרחי לתחילתה של כל פעילות עסקית והוא נדרש להיות מותאם לאופי העסק, המוצרים או סוג השירותים אותם הוא מספק ללקוחותיו. 

במסגרת הסכם ההתקשרות, עלינו לדאוג להגדיר בראש ובראשונה את זהות הצדדים עימם בכוונתנו להתקשר היות ולזהות הלקוח  (חברה בע״מ, שותפות, או עוסק עצמאי) קיימת חשיבות עצומה עליה נרחיב בהמשך .

לאחר שהגדרנו ווידאנו באופן הברור ביותר אל מול מי אנו מתקשרים ושאכן אותו גורם אכן מוסמך להתקשר עמנו,  עלינו לסכם את פרטי העסקה, גובה האשראי שנהיה מוכנים לספק ללקוח (אם בכלל), דרכי התשלום ומועדו ואת הבטוחות שימסרו לנו על ידי הלקוח לכיבוד התחייבויותיו.

כמו כן הסכם הספק / לקוח חייב לכלול גם מנגנוני התנהלות למקרים של מחלוקת בנוגע לטיב הסחורה או השירותים שיסופקו ללקוח וכן מנגנונים למקרים בהם יפר הלקוח את התחייבויותיו לשלם עבור הסחורות או השירותים שיוזמנו על ידו.  

לאחר שסיכמנו את סוג הסחורות והשירותים, גובה האשראי ותנאי התשלום עלינו לסכם את סוגי הביטחונות והיקפם, אותם נסקור כעת אחד לאחד:

שטר חוב :

שטר החוב הנו מסמך שבו מתחייב עושה השטר כלפי מקבלו, לשלם במועד מסוים סכום מסוים והנו בטוחה מקובלת במקרים שבהם צד מקבל סחורות או שירותים באשראי.

לשטר החוב ניתן וגם רצוי לצרף ערבים, שהינם צדדים שלישיים שיהיו ערבים להתחייבויותיו של עושה השטר כלפי מקבלו, דבר אשר מגדיל את הסיכוי לגביית סכום הכסף הנקוב על גבי השטר במקרה הצורך. 

שיק לביטחון:

גם המחאה לביטחון, בדומה לשטר חוב יכולה להיות ערוכה על ידי הלקוח לפקודת הספק, מבלי שמצוין בה תאריך הפירעון על מנת שתשמש כבטוחה לפירעון מסגרת האשראי שניתן ללקוח.

גם להמחאת הביטחון ניתן לצרף צדדים שלישיים כערבים לפירעון וזאת בתנאי שאותם ערבים יחתמו שהם מסכימים להיות ערבים לפירעון המחאה בנוסח מסודר ובצירוף מספר ת.ז. מלא , בגב ההמחאה.

להבדיל משטר חוב וכפי שפורט לעיל, על מנת שנוכל להגיש את ההמחאה שניתנה לנו לביטחון לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, עלינו להגישה קודם לכן לפירעון בבנק כאשר ולמסור הודעת חילול בהנחה שלא תכובד לעושה ההמחאה ולערבים, ככל שקיימים.

ערבות אישית :

כאשר מתקשרים עם לקוח שהוא חברה בע״מ, עלינו לזכור כי חברה בע״מ הנה אישיות משפטית נפרדת לחובות וזכויות וכי לבעלי המניות של החברה ו/או המנהלים בה, קיימת אחריות מוגבלת לחובות החברה.

אחריות מוגבלת זו, מקבלת משנה תוקף במקרים בהם החברה תחדול מפעילות עסקית ו/או תקלע לחובות שלא יאפשרו את כיסוי חובותיה שאז ללא ערבות אישית או נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות, ימצא הספק את עצמו עומד אל מול שוקת שבורה מבלי יכולת לגבות את חובו.

מאידך, החתמת בעלי המניות של החברה הלקוחה על גבי ערבות אישית, תאפשר לנו לפעול לגביית החוב גם נגד בעלי החברה באופן אישי ותעניק לנו יתרון משמעותי אל מול יתר נושי החברה שלהם לא תהיה ערבות אישית שכזו.

 

לסיכום:

הקפדה על הסכם ספק / לקוח מסודר ופיקוח הדוק ומתמשך על מסגרת האשראי של הלקוחות וכן הקפדה על קבלת ערבויות טובות,  אשר מכסות את גובה האשראי שניתן ללקוח, יסייעו לכם להביא לגביית החוב במקרה הצורך ולמזעור נזקים.     

למאמרים נוספים שעולי יעניינו אותך אתם מוזמנים להיכנס ל:   http://www.ilevy-law.co.il

 

מהי הגבלה בנסיבות מיוחדות לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981

 


לקוח מוגבל מיוחד הנו אחד מכל אלה:

  1. חייב שלשכת ההוצאה לפועל הטילה עליו הגבלה לפי סע' 66 א' או לפי סעיף 69 ד' (א) (2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967
  2.  
  3. חייב שבית המשפט הכריז עליו שהוא פושט רגל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980.
  4.  
  5. מסורב גט שבית דין הטיל עליו הגבלה לפי חוק בתי הדין הרבניים (הוראת שעה) התשנ"ה – 1985.
  6.  
  7. חייב שהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות הטיל עליו הגבלה לפי סע' 7 א' (ג) (3) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה – 1985.

כחלק ממאמצי הגביה נגד החייבים, אחת הפעולות האפקטיביות המסייעות לזוכים בהליך הגביה הנה הטלת הגבלת לקוח מיוחד בבנק באמצעות סע' 66 א' לחוק ההוצאה לפועל (במסגרת הטלת הגבלות על חייב).

בטרם הטלת ההגבלה ועל מנת שההגבלה תכנס לתוקפה, ישלח לחייב התראה, בה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל את ההגבלה וכי זו תכנס לתוקף בתוך 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם החייב יפרע את חובו או לחילופין יתייצב לחקירת יכולת וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו

עם חלוף התקופה הנקובה בהודעה תכנס ההגבלה לתוקף ואז יוכרז החייב כחייב מוגבל מיוחד והודעה בדבר הגבלתו של החייב תשלח לכל הבנקים המסחריים ולשותפים בחשבונות, לרבות לצדדים שלישיים הרשומים בבנקים כמיופי כוח .

לאחר הטלת ההגבלה והכרזתו של החייב כחייב מוגבל מיוחד, שום בנק לא יהיה רשאי לפתוח לחייב חשבון שיקים, שהחייב יהיה רשום כבעליו והחייב איננו רשאי למשוך שיקים משום חשבון שבו הוא רשום כבעליו (בין אם כבעלים היחיד ובין במשותף עם אחרים).

בנוסף, עם הטלת ההגבלה, אף בנק לא יהיה רשאי לפרוע שיקים אשר משוכים על חשבון מוגבל (למעט החריג שבו השיק הופק לפני הטלת ההגבלה ועדיין לא חלפו 15 יום ממועד הטלת ההגבלה).

על הגבלות ודרכים נוספות המסייעות לגביה מחייבים וכן על הדרכים לביטול הגבלות נרחיב במאמרים הבאים אשר מתפרסמים גם באתר האינטרנט שלנו בכתובת: http://ilevy-law.co.il  

עו"ד יצחק לוי, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2003, בעל תואר ראשון במשפטים (L.L.B) וקודם להסמכתו כחבר בלשכת עורכי הדין

 

צור קשר

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
03-5611775
פקס: 03-5700812
 רחוב הירקון 67 בני ברק, 51206